א. חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה ותשצ"ג חלקים כמו שביארנו, ואי אפשר לומר שראש החדש יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום מחדש שעבר ומקצתו מהבא, שנאמר עד חדש ימים מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש ואי אתה מחשב שעות.
ב. לפיכך עושין חדשי הלבנה מהן חדש חסר ומהם חדש מלא, חדש חסר תשעה ועשרים יום בלבד ואע"פ שחדשה של לבנה יתר על זה בשעות, וחדש מלא משלשים יום ואף על פי שחדשה של לבנה פחות מזה בשעות, כדי שלא לחשב שעות בחדש אלא ימים שלמים.
ג. אילו היה חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה בלבד היו כל השנים חדש מלא וחדש חסר, והיו ימי שנת הלבנה שלש מאות ארבעה וחמשים, ששה חדשים חסרים וששה חדשים מלאים, אבל מפני החלקים שיש בכל חדש וחדש יתר על חצי היום יתקבץ מהן שעות וימים, עד שיהיו מקצת השנים חדשים חסרים יתר על המלאים ובמקצת השנים חדשים מלאים יתר על החסרים.
ד. יום שלשים לעולם עושין אותו ראש חדש בחשבון זה, אם היה החדש שעבר חסר יהיה יום שלשים ראש חדש הבא, ואם יהיה החדש שעבר מלא יהיה יום שלשים ראש חדש הואיל ומקצתו ראש חדש, ויהיה תשלום החדש המלא שעבר, ויהיה יום אחד ושלשים ראש החדש הבא וממנו הוא המנין, והוא יום הקביעה, ולפיכך עושין ראשי חדשים בחשבון זה חדש אחד יום אחד בלבד וחדש אחד שני ימים.
ה. סדר החדשים המלאים והחסרים לפי חשבון זה כך הוא: תשרי לעולם מלא, וחדש טבת לעולם חסר, ומטבת ואילך אחד מלא ואחד חסר על הסדר, כיצד טבת חסר שבט מלא, אדר חסר ניסן מלא, אייר חסר סיון מלא, תמוז חסר אב מלא, אלול חסר, ובשנה המעוברת אדר ראשון מלא ואדר שני חסר.
ו. נשארו שני החדשים שהן מרחשון וכסלו, פעמים יהיו שניהם מלאים ופעמים יהיו שניהם חסרים ופעמים יהיה מרחשון חסר וכסלו מלא, ושנה שיהיו בה שני חדשים אלו מלאים היא שנקראו חדשיה שלמים, ושנה שיהיו בה שני חדשים אלו חסרים נקראו חדשיה חסרין, ושנה שיהיו בה מרחשון חסר וכסלו מלא נקראו חדשיה כסדרן.
ז. דרך ידיעת השנה אם חדשיה מלאים או חסרין או כסדרן לפי חשבון זה כך הוא, תדע תחלה יום שנקבע בו ראש השנה שתרצה לידע סדור חדשיה כמו שביארנו בפרק שביעי, ותדע יום שיקבע בו ראש השנה שלאחריה, ותחשב מנין הימים שביניהן חוץ מיום הקביעה של זו ושל זו, אם תמצא ביניהן שני ימים יהיו חדשי השנה חסרין, ואם תמצא ביניהם שלשה ימים יהיו כסדרן, ואם תמצא ביניהם ארבעה ימים יהיו חדשי השנה שלמים.
ח. במה דברים אמורים בשהיתה השנה שתרצה לידע סדור חדשיה פשוטה, אבל אם היתה מעוברת, אם תמצא בין יום קביעתה ובין יום קביעת שנה שלאחריה ארבעה ימים יהיו חדשי אותה השנה המעוברת חסרים, ואם תמצא ביניהם חמשה ימים יהיו כסדרן, ואם תמצא ביניהם ששה יהיו שלמים.
ט. כיצד, הרי שרצינו לידע סידור חדשי שנה זו, והיה ראש השנה בחמישי והיא פשוטה וראש השנה שלאחריה בשני בשבת, נמצא ביניהן שלשה ימים, ידענו ששנה זו חדשיה כסדרן, ואילו היה ראש השנה שלאחריה בשלישי היו חדשי שנה זו שלמים, ואילו היה ראש השנה בשנה זו בשבת ובשנה שלאחריה בשלישי בשבת היו חדשי שנה זו חסרין, ועל דרך זו תחשב לשנה המעוברת כמו שביארנו.
י. יש שם סימנין שתסמוך עליהם כדי שלא תטעה בחשבון סידור חדשי השנה והן בנויין על עיקרי זה החשבון והקביעות והדחיות שביארנו דרכם ואלו הן: כל שנה שיהיה ראש השנה בה בשלישי תהיה לעולם כסדרן לפי חשבון זה, בין פשוטה בין מעוברת, ואם יהיה ראש השנה בשבת או בשני לא תהיה כסדרן לעולם בין בפשוטה בין במעוברת, ואם יהיה ראש השנה בחמישי, אם פשוטה היא אי אפשר שיהיו חדשיה חסרים לפי חשבון זה, ואם מעוברת היא אי אפשר שיהיו חדשיה כסדרן לפי חשבון זה.
תרומתך תעזור לנו להמשיך ולקדם את הפרויקט לטובת כלל הציבור.